לשותפינו לדרך כפר, שלום.
סדר היום הציבורי ואירועי ההדרה השונים הביאו אותנו לכתיבת איגרת זו.
הסיפור בקרית מלאכי וחילופי הדברים בעקבותיו, משקפים לצערנו את קצה הקרחון של תופעת הגזענות כלפי יוצאי אתיופיה. תופעה אשר מצטרפת לשסעים החברתיים אשר מסרבים להיאחות.

מזה כארבע שנים שאנו אט-אט חוברים ומצטרפים לכדי קהילה אחת גדולה – שרשרת של מחנכים עם ברק בעיניים ואמונה בהירה כי החינוך ראוי שיוביל חברה וכי ניתן לבנות כאן מולדת אחרת. קהילות החינוך – כפרי נוער, פנימיות הרווחה והתיכונים הפזורים ברחבי הארץ – הן ההוכחה שאפשר לייצר הוויית חיים משותפת המושתתת על דיאלוג. אתם המחנכים בקהילות השונות מצליחים לייצר סביבות חינוך שכוללות חניכים ובוגרים מתרבויות מוצא שונות, מדתות שונות ועם סיפורי חיים שונים החיים זה לצד זה. אתם המחנכים מצליחים לזהות כי קליטת עליה הינה מתנה עבור הדור הוותיק להרחבת 'גבולות האני' ובהתאם לכך ממשיכים לחנך לסובלנות, לכבוד ולשותפות. את הבשורה הזו - עלינו להעביר הלאה.  

אנו, השותפים ל'דרך כפר', מרגישים חובה להרים קול הקורא באופן חד משמעי להוקעת הגזענות, הבורות, השנאה וההדרה. המחאה בימים אלו איננה של יוצאי אתיופיה. תמונת המצב צריכה לקומם ולהדאיג את כולנו. זוהי מחאה של כל אחד מאיתנו על עיצוב פניה של החברה הישראלית.

כמחנכים – זוהי שוב שעת חסד למעשה החינוכי. זוהי הזדמנות לעורר שיח קהילתי על מאפייניה של חברת מופת וכן לחנך לערכים בהם אנו מאמינים. יש לזכור כי עבור חניכים רבים, כותרות העיתון הופכות להיות אבן יסוד בסיפור הנרטיבי שלהם- סיפור של הדרה, החלשה וניכור. בכוחנו, באמצעות דיאלוג כנה, לסייע להם לשרטט בכל זאת סיפור אחר – כזה של שותפות, של מסוגלות ושל אמונה ביכולת לתקן עולם.


"אל מול שתיקת הטבע אני פועל,
במרחבי אדישות אין קץ אני ממציא משמעות.
אינני צופה דומם, אני מתערב,
ואומר שדבר זה ודבר אחר רעים הם.
ומה שחשוב זה
למשוך עצמך מעלה בשערותיך
ואני פועל לשנותם ולשפרם
להפוך את קרביך – את הפנים אל החוץ
ולראות עולם ומלואו בעיניים רעננות".

(פטר וייס, מארה / סאד)


בברכה,
צוות 'יוזמות חינוך ימין אורד'




* לידיעה - ביום ד' הקרוב, בשעה 15:00 תתקיים מחאה המונית בירושלים: התכנסות מול רחבת הכנסת, צעדה לבית ראש הממשלה ועצרת מחאה בגן העצמאות.