סיפור הסכסוך בין יעקב לעשיו, המתואר בפרשת תולדות, התחיל עוד מבטן אימם –
"וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהוָה וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ׃ וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם־כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת־יְהוָה׃ וַיֹּאמֶר יְהוָה לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר׃"
[בראשית כה, כא-כג]
המאבק בין עשיו ליעקב מסופר כמשחק סכום אפס – ברור כי רק אחד מהם יוכל לקבל את הבכורה, את הברכה, את אהבת האם או אהבת האב. יעקב, כפי שאנו יודעים, עם אופיו העקבובי, נאבק על מקומו באמצעות תכסיסים ורמאויות, וגונב מעשיו את הבכורה והברכה.
מי ששובר לבסוף את מעגל המאבק והסכסוך הוא דווקא עשיו, אשר, לאחר שנים של זעם ורצון לנקמה, ייפול על צוואר יעקב אחיו ויאמר לו "יֶשׁ לִי רָב אָחִי - יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ" (בראשית ל"ג ט'). עשיו מוותר על נקודת המבט של הקורבן והנקמן, שבכורתו נגזלה ממנו. בפיוס שלו עם יעקב הוא מתגלה לא רק כאח הגדול, הבכור האמיתי, אלא גם כאדם הגדול יותר.
השבוע, ביום שישי, נציין את כ"ט בנובמבר – היום שבו התקבלה תוכנית החלוקה ב-1947. אחריתה של התוכנית הזו ידועה לנו. יום כ"ט בנובמבר מציב בפנינו את השאלה שנשאלה גם אז – האם ניתן בכלל לצאת ממעגל הסכסוך, המאבק ותחושת הקורבנוּת? האם אפשרי לוותר על המשחק סכום אפס, ולהגיד - "יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ"?
|
|
|
.jpeg?cache=1731234949675)
