'שִׁיר שָׂמֵחַ' נכתב כמה ימים לפני חג פורים תשי"ד, לפני 70 שנה בדיוק. השיר נכתב לבקשת ראש הממשלה אז, מֹשֶׁה שָׁרֵת. פנייתו באה בעקבות טבח מעלה עקרבים שהתרחש כמה ימים לפני פורים. בעקבותיו פנה שָׁרֵת לצמד היוצרים יעקב אורלנד ומרדכי זעירא והורה להם לכתוב 'שיר שמח' להעלאת המורל, וכך נכתב השיר שנשא את הכותרת, והפך לחלק מהזמר העברי עד ימינו.
בעיתון 'הארץ' של ערב פורים באותה שנה נכתב "תכונת פורים בסימן הידיעות על מעשה הדמים בדרך לאילת".
70 שנה אחר-כך, אדר ב' כבר כאן ואנחנו בתכונת פורים בסימן ה-7 באוקטובר והמלחמה שעדיין לא תמה.
איך חוגגים בצל האירועים הקשים? איך מציינים את החג תוך מחשבה על החיילים בחזית, על הפצועים הנאבקים להחלמתם, על המפונים ואי הוודאות שהם חווים, על השבויים ועל משפחותיהם, המצפות לשובם כבר יותר מחמישה חודשים.
איך מעוררים את שמחת החג כאשר מסביב יהום הסער והצער.
התלבטנו בנושא רבות השנה. הרגשנו קרועים בין ההסתייגות מגילויים של שמחה לבין הרצון לא להשבית את מחול החגים והמועדים בלוח השנה. בסופו של דבר בחרנו במתכונת של התכנסות קהילתית שעיקרה קריאת המגילה ועבודת יצירה, שבתוכה נזכור ונזכיר את השבים.
מוזמנות ומוזמנים להצטרף – ראו פרטים בהמשך.
יום שישי 15/3/2024 ה' אדר ב' בשעה 17:30 פרשת פקודי בהנחיית הרבה אילה מירון