...בּוֹאִי, עוֹבְרִים שָׁנָה
הַכֹּל מוּכָן
מִכָּאן
הָעִצּוּב עָלַיִךְ
תְּעַצְּבִי כִּרְאוּת עֵינַיִךְ
יוֹם וְעוֹד יוֹם בְּחַיַּיִךְ
הֵנָּה נִפְרַשׂ לְרַגְלַיִךְ
לְכָל תִּפְאַרְתּוֹ הַלּוּחַ
לֹא בְּכָל יוֹם אַתְּ עוֹבֶרֶת שָׁנָה
בּוֹאִי, הַכֹּל שׁוּב פָּתוּחַ.
בואי עוברים/ יעל קלו-מור
ממש בימים אלה אנחנו אכן "עוֹבְרִים שָׁנָה" - הכל עדיין רךְ ורחב ידיים וניתן לעיצוב, ובאוויר שורה פתיחות גדולה לשינוי ולצמיחה. כמו הנחש המשיל את עורו על מנת לאפשר לעצמו לגדול, כך אנחנו – משילים מעצמנו את השנה החולפת על תלאותיה וכשליה, ויוצאים לפרק חדש ומבטיח, ממש כמו בפיוט 'אחות קטנה' שבו נפתחת תפילת ראש השנה במסורת יהודי המזרח: 'תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ, תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ'.
ועל מנת שֶׁתִּכְלֶנָּה וְתִשְׁמְטֶנָּה הקללות והקלקולים יש לנו עבודה לעשות: להתבונן על השנה החולפת, להתבונן על עצמנו בהקשרים השונים של חיינו, להתבונן על מערכות היחסים המשמעותיות שלנו, ולסמן את הדורש תיקון. זה הזמן – בתי המלאכה פתוחים בכל שעות היום והלילה על מנת לאפשר לנו למסור לתיקון, אנחנו רק צריכים להגיש את המקולקל ולבקש מכל הלב:
"וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה"
(מתוך תפילת 'ונתנה תוקף').