רגע מפעים בשלהי ספר במדבר הוא הרגע שבו פונה משה, העומד בסוף דרכו, בבקשה יוצאת דופן אל אלוהיו (במדבר כז'): טז' "יִפְקֹד ה', אֱלֹהֵי הָרוּחֹות לְכָל-בָּשָׂר, אִישׁ, עַל-הָעֵדָה."
כך בפשטות - איש, שיהיה המנהיג במקומו,
ואחר כך תיאור מדויק ומופלא של תפקיד המנהיג: יז' "אֲשֶׁר-יֵצֵא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם, וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם; וְלֹא תִהְיֶה
עֲדַת ה' כַּצֹּאן, אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם רוֹעֶה."
כאשר בהמשך יגיע המעמד המכונן שבו סומך משה ידיו על יהושע ומסמיך אותו למלא את מקומו כמנהיג: יח' "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, קַח-לְךָ אֶת-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן-אִישׁ, אֲשֶׁר-רוּחַ בּוֹ; וְסָמַכְתָּ
אֶת-יָדְךָ, עָלָיו." כב' וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתוֹ; וַיִּקַּח אֶת-יְהוֹשֻׁעַ, וַיַּעֲמִדֵהוּ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וְלִפְנֵי, כָּל-הָעֵדָה. כג וַיִּסְמֹךְ אֶת-יָדָיו עָלָיו, וַיְצַוֵּהוּ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה, בְּיַד-מֹשֶׁה. "
ביום חמישי השבוע יעמדו שישה פרחי רבנות, ארבע נשים ושני גברים, במעמד הסמכתם לכהן כרבות ורבנים בחברה הישראלית.
בכל שנה המעמד מזכיר לנו את הבחירה הכל כך לא מובנת מאליה של אנשים ונשים לצעוד בדרך הלא סלולה של מנהיגות רפורמית בישראל. מידי שנה בוחרים עוד נשים ואנשים, מרקעים שונים ומגוונים לצעוד בשביל הלא מסומן, הבלתי צפוי, המבטיח אתגרים ורגעי קסם - אלה לצד אלה.
בקריאת הביוגרפיות המרתקות של המוסמכות והמוסמכים תוכלו להתרשם ממנעד רחב של בני כפר ובנות עיר, ילידי הארץ ועולים חדשים, כולם נטועים עמוק בחזון הציוני ופוסעים בסקרנות אין קץ אל עולמות החוכמה והמסורת היהודית.