... כָּל הַנֵּרוֹת
שֶׁהִדְלַקְנוּ בַּלַּיְלָה
לֹא יְגָרְשׁוּ אֶת הַחֹשֶׁךְ הַקַּר הַזֶּה
כָּל הָרוּחוֹת שֶׁנָּשְׁבוּ כָּל הַלַּיְלָה
לֹא יְכַבּוּ אֶת הָאוֹר בַּקָּצֶה
לֹא יְכַבּוּ אֶת הָאוֹר
שֶׁעוֹלֶה בַּבֹּקֶר.
תחושת האי וודאות שמביאות הבחירות בתקופה שבה נדמה שהכל מונח על כף המאזניים, ונע מקצה לקצה בתזזיתיות, עלולה לערער את תחושת הביטחון והאמון בעתיד, זה שעדיין לא נראה לעין. דווקא בימים כאלה חשוב ואולי קריטי לשמור על עצמנו נטועים בקרקע, רואים את המציאות במבט רחב ובמקום שיש קיצוניות - להשתדל לשמור על האמצע, במקום שיש פילוג לדבוק בערבות הדדית, וכדברי הלל הזקן במסכת אבות (אבות פרק ה'): 'וּבִמְקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִיש'.
ערבות הדדית ודבקות בעשיית הטוב היא אולי התשובה הניצחת ביותר, המרפאה ביותר, לימים הללו שבהם אנו מציינים גם את יום הזיכרון לרצח רבין: 'סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ'. (תהלים לד') - זוהי כל התורה כולה על פסוק אחד.
מחווה מעניין של ערבות הדדית אנו מציינים ביום ז' בחשוון, שהוא היום שבו מתחילים לא רק להזכיר גשמים (שהתחלנו בשמיני עצרת), אלא גם לבקש על גשמים בתפילת השנים. הסיבה לדחיית הבקשה: 'חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם אַחַר הַחַג [סוכות] כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ אַחֲרוֹן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לִנְהַר פְּרָת' (משנה תענית פרק ג'). ברוח זו נקבע לפני חמש שנים המועד, ז' בחשוון, כיום תפוצות ישראל, היום שבו אנו מציינים וחוגגים את הקשר ההדדי בין יהודי ישראל ויהודי התפוצות.
ומהיום נתחיל לומר בתפילת השנים:
"בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת, וְאֶת כָּל־מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל כָּל־פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל, וְשַׁבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ, שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זוֹ מִכָּל־דָּבָר רָע, וּמִכָּל־מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל־מִינֵי פּוּרְעָנוּת, וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה טוֹבה ואַחֲרִית שָׁלוֹם [...]
וכולנו תפילה שאכן כך תהא השנה.
.png?cache=1667465588673)
